כדי להבין מה מייחד את יינות מורייטה, בואו נעשה סיבוב קצר בטירתו של המרקיז, הלא היא קַסְטִיּוֹ אִיגָאיי (Ygay), ממש בפרברי לוגורניו, העיר הגדולה של לה ריוחה. הטירה שנבנתה ב-1870 הנה מונומנט היסטורי ראשון במעלה בריוחה, שחובה לבקר בו כשמטיילים באזור, במיוחד לאחר השחזור הקפדני של המבנים ההיסטוריים שלו. אחוזת אִיגָאיי הייתה הראשונה בריוחה שנבנתה בהשראת מבני השאטו המפורסמים של בורדו, על ידי איש צבא בעל חזון- המרקיז לוצ׳יאנו דה מוּרִייֶטָה- אריסטוקרט ספרדי רב השפעה ואוהב יינות בורדו, שהחליט ב-1852 לנטוע בריוחה אלטה כרמים של זני בורדו. הוא הקים את האחוזה הראשונה באזור בה קבע את ביתו בטירה הנושאת את שמו עד היום. ניתן לומר שחזונו של המרקיז דה מורייטה מלפני למעלה מ -160 שנה, יחד עם זה של המרקיז דה ריסקאל, הניח את היסודות לריוחה כפי שאנו מכירים אותה כיום.
עם מותו של המרקיז ב-1911 וללא צאצאים שהותיר אחריו, עבר היקב לתקופתו השנייה, בה עם לא מעט מזל זכו הכרמים לקבל כיינן את חסוס מארודאן, מי שנחשב עד היום לאחד הייננים המיתולוגיים של ריוחה בכל הזמנים. מארודאן הוציא תחת ידיו יינות שהפכו לקלאסיקות על זמניות כמו אלו מבצירי 64׳, 68׳ או 25׳. אך לאחר לכתו נכנסה האחוזה לפרק זמן של שנים בהן דעך כוכבה, עד אשר נקנתה על ידי הרוזן נוטף הסטייל וִיסֶנְטֶה סֶבְּרִיָּאן סַגָארִיגָה, שמת בפתאומיות שלוש שנים מאוחר יותר מהתקף לב בגיל 47. האחוזה עברה בירושה לילדיו בני ה-20, ויסנטה וקריסטינה, הבעלים הנוכחיים, אשר מצאו עצמם לפתע אחראים לגורל של אחוזה היסטורית על כל המשתמע מכך. אך היה זה דווקא הדור הצעיר, חסר הניסיון לכאורה, שהצליח להפוך את היקב, לא רק לשם דבר בספרד, אלא להצלחה בינלאומית, כשהיום 70% מהיין מיוצא ל-90 מדינות. וִיסֶנְטֶה גם השקיע מיליוני אירו בשחזור הטירה ההיסטורית, וכיום מצויים בה מטה החברה, מוזיאון היקב העתיק וספריית יין צנועה של 70,000 בקבוקים, אשר כוללת את כל יינותCastillo Ygay מאז 1877 ועד היום (חוץ מבציר 72 האיום) ומרכז מבקרים יפהפה.
אך תרומתו המכרעת ביותר של ויסנטה הייתה בבחירת הדמות שתייצר את היינות, וכאן הוא לא יכול היה לבחור דמות טובה יותר לכך, מאשר הייננית המוכשרת מריה ורגאס, וכך נכנס יקב מורייטה למאה ה -21 בקול תרועה רמה בזכות השילוש הנפלא הזה. מריה השכילה לתת כבוד למסורת הגדולה של ריוחה, בד בבד תוך רצף שינויים קטנים ומדויקים, כמו שילוב מוקפד יותר בין חביות אמריקאיות לצרפתיות, הימנעות מחמצון בייצור היין הלבן וכן השקת יין אדום מודרני יותר העונה לשם דלמאו כשמו של ויסנטה הצעיר. יינות היקב הוגדרו מחדש, אך הפעם לפי איכויות הכרמים. סגנון היינות עבר ליטוש ועדכון וכיום חזר היקב למקום של כבוד בין יקבי האזור וגם יין הקַסְטִיּוֹ אִיגָאיי גראן רזרבה ההיסטורי, שיוצר מאז 1877, חזר בשנים האחרונות להיות במיטבו ולהוביל את ארסנל היינות של מוּרִייֶטָה. כך שעם שלוש דמויות שונות; המרקיז, היינן והרוזן הצעיר, ממשיך להיכתב לו סיפור מאלף בתולדותיו של אזור ריוחה, סיפור הנמשך לו כבר יותר מ- 140 שנות יין.